ובלילות הקולות הרועשים כבר מתכסים בחדר הגדול טרוד השקט הפוצע הקירות החלונות המצעים הלבנים תובעים ממני לספר את מה שאני יודע וככל שהם סוגרים ומתקרבים אלי לאט חוקרים מבררים לא מתביישים לחשוף אני מתחיל לדבר מספר הכל כמעט צוחק ואז בוכה אני מבין שזה הסוף
הוא כבר כאן הוא מחכה לא מפחד כ"כ טהור אותי כבר לא צריך לשאול אני אשבור את החומות אותן בניתי בידי הסוף כבר כאן אני אקח אותו אלי יהיה לי טוב יהיה לי טוב בסוף אולי
וזה מפחיד אותי לחשוב על מצוקות לא מוצדקות שלא עזבו אף לדקה שלא נתנו להפרד אמנם הרשו לי לאהוב רק לדקות ספורות ואז חזרו אלי קרוב ולא נתנו להתקרב בחדרים ובדממה אני מצאתי לי מקלט כדי לברוח אני לא מוצא מקום אחר והם הקשיבו לקולי הם היו לי למפלט היום אני יודע שם למדתי לדבר
הוא כבר כאן הוא מחכה לא מפחד כ"כ טהור אותי כבר לא צריך לשאול אני אשבור את החומות אותן בניתי בידי הסוף כבר כאן אני אקח אותו אלי יהיה לי טוב יהיה לי טוב בסוף אולי
